עם הקמת מדינת ישראל נוסדה תוך שנים בודדות מערכת חינוך ממלכתית ציבורית. מערכת חינוך שנועדה לתת מענה לילדי עולים שהגיעו ארצה משלוש יבשות ועשרות מדינות. זאת ללא תשתיות מתאימות של כיתות, מעבדות, ספריות מגרשי ספורט ומשחקים. בכיתות ישבו ילדים בני גילאים שונים, כמעט ללא שפה משותפת או בסיס ידע משותף. המורות ברובן היו צעירות חסרות ניסיון, חלקן עדיין סמינריסטיות או חיילות. הן היו אמורות ללמדם על פי תוכנית לימודים ישראלית ציונית חילונית שאך זה עוצבה.

המרכז לחינוך והשכלה של 'המכון הישראלי למחקר ופיתוח הפריפריה' יעסוק בתיעוד היסטורי של מדיניות והשקעות הממשלה בחינוך והשכלה: בתוכניות ותקצוב בניית מוסדות חינוך וספורט; במאפייני סגל החינוך; במאפייני החינוך של ילדי עולים בעיירות הפיתוח ומאפייני החינוך הקיבוצי בבתי ילדים עם לינה משותפת; את הסיבות והאמצעים להקמת מוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ומכללות ציבוריות.) ואת התפתחותם. המרכז לחינוך והשכלה יבדוק את השקעות המדינה בפריפריה וימפה סטטיסטית את תוצאות מדיניות החינוך של הממשלות בעיירות הפיתוח, בקיבוצים ובמושבים. המטרה היא יצירת גוף ידע גדול ובניית מודלים לקידום השכלה מותאמת קהילה באזורים פריפריאליים בעולם.